תיאטרון


תיאטרון

אודות המגמה



מקצוע התאטרון הוא מקצוע מלהיב, עתיק, רב עומק ותוכן, השואב מן התרבות ומשפיע עליה. אמנות התאטרון מושתתת על כמיהת היוצרים – במאים, שחקנים, מעצבים – לייצר עולמות אלטרנטיביים ומונעת מרצונם העז לקיים דיאלוג, בזמן אמת, בינם לבין עצמם ובינם לבין הקהל. למידת תאטרון בבתי ספר מאפשרת לתלמידים התנסות אישית וקבוצתית בסוגי דיאלוגים מעין אלו. מגמת התאטרון מפגישה את התלמיד הרך המגיע אליה עם אמנות עשירה ומגוונת זו, צעד אחר צעד, בהתאם לגילו, להתפתחותו וליכולתו לקלוט, להיחשף ולחשוף תכנים במשך שנות לימודו בבית הספר ובמגמה. התלמידים נחשפים לעיסוק בשאלות ומיני קונפליקטים אנושיים וחברתיים הנחשפים ביצירות מתקופות שונות, ובתוך כך מתהדקת זיקתם לערכים הומניסטיים כגון סובלנות ורגישות לזולת. בהיותו של מקצוע התאטרון משיק לתחומי ידע רבים כגון: ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה, מקרא ומדעי החברה מרחיבים התלמידים את ידיעותיהם בתחומים אלו.
בתוך כך, חלק ניכר משעות הלימוד במגמה, בכל הגילאים, מוקדשות להוראת המשחק. משחק הוא פעילות ספונטנית שכיחה אצל ילדים, באמצעותו הם מעבדים תכנים מהמציאות ועל-ידי כך מגבשים את מקומם בעולם ומבנים את זהותם. המשחק מאפשר לילדים להיות בשני עולמות מקבילים בו-זמנית, עולם המציאות ועולם דמיון. הוא מאפשר לילד הצעיר להתנסות בחקירת תפקידים שונים; להיות התינוק הקטן שזה עתה נולד כמו גם המבוגר האחראי והקובע. בעזרת אביזרים מזדמנים ובעיקר בעזרת "הכאילו המופלא", יכולים הילדים להיות איזו דמות שיבחרו: מלך כל יכול, מורה, מכשף אימתני, רופא, נהג מרוצים, סוס אציל רב רושם וכו'. לימודי התאטרון, אם כן, הם טבעיים ואורגניים לילדים המגיעים לבית ספר לאמנויות והם מוצאים בשיעורים אלה הנאה מרובה.


תכנית הלימודים בתאטרון
מטרתה העיקרית של תכנית הלימודים במגמת התאטרון היא להעניק לתלמיד חוויה אישית, לחנכו לאהבת התאטרון, להפכו לצופה תאטרון טוב וצרכן תרבות פעיל. מטרה נוספת היא, ליצור תשתית נכונה לתלמיד אשר יבחר להמשיך בחטיבה העליונה בלימודי התאטרון כמקצוע בחינה לבגרות, ולמעוניינים בעתיד גם שלב בדרך לעיסוק בתאטרון כמקצוע.
מטרות כלליות
• לטפח בוגר יצירתי המסוגל להביע רעיונות, דעות ורגשות באמצעות כלים תאטרוניים
• לטפח בוגר בעל מיומנות כצרכן תרבות המכיר תרבויות ומסורות - יהודית ישראלית ועולמית
• לטפח בוגר המתבונן על המציאות מזוויות שונות ויודע לפרש אותה במגוון אופנים
• לטפח בוגר המיומן בחשיבה מורכבת, רב תחומית וביקורתית
• לטפח את החשיבה הערכית תוך התמודדות עם דילמות וקונפליקטים
• לטפח ולעודד את ההקשבה והאמפתיה של הפרט לקבוצה ושל הקבוצה לפרט

ההוראה מושתתת על:
• הקניית מושגים באמצעות תהליכי חקר
• הקניית מיומנויות ביצוע (משחק, בימוי, עיצוב, עריכת טקסטים ודרמטורגיה)
• צפייה בהצגות חיות ומוקלטות באופן שתבליט את הזיקה בין תיאוריה ומעשה
• שילוב בין למידה בתהליך מתמשך לקראת הפקת תוצר לבין למידה ממוקדת ביחידת לימוד קצרה

חטיבה צעירה - כיתות א'-ג'
בשלוש השנים הראשונות בבית הספר, התלמידים מתוודעים למדיום התאטרוני: יסודות משחק ראשוניים, פיתוח הדמיון והביטוי היצירתי ומושגים בסיסיים בשפת התאטרון. דגש רב מושם על עבודה בצוות ושיתוף פעולה בקבוצה כמו גם על פיתוח מיומנויות כגון, ריכוז, מיקוד והקשבה. ליבת תכנית הלימודים היא בינתחומיות תוך שילוב בין מקצועות האמנות השונים, כמו גם בינם לבין המקצעות העיוניים.

כיתות ד'-ה'
בשיעורי המשחק בכיתות ד'-ה' מעמיקים התלמידים את היסודות שרכשו בשנותיהם הראשונות במגמה.
תכנית הלימודים בכיתות ד' מתמקדת בהבנה ויישום שפת התאטרון על רכיביה הדרמטיים: עלילה, קונפליקט, מקום וזמן, דמות, שפה וצורות שיח, ורכיבים בימתיים כגון: חלל, תפאורה, תלבושות ואביזרים. בעבודת השחקן מושם דגש על ביטוי יצירתי ופיתוח מיומנויות תנועתיות וקוליות.
בכיתות ה' מתמקדת תכנית הלימודים בעיצוב דמות דרמטית, זיהוי המאפיינים החיצוניים (תנועה, מחווה, מימיקה, יציבה, גוון קול, חיתוך דיבור ועוד) והפנימיים (רגש, אמונה, אופי, מניע, רצון, מכשול) של הדמות והבנת התלות ההדדית בין מאפייניה לפעולותיה הדרמטיות. בנוסף לשיעורי המשחק מקבלים התלמידים שיעור תאטרון פיזי, תאטרון היוצר ובונה אשליה תיאטרלית טוטלית דרך עבודת השחקן והווירטואוזיות שלו. הדגש בשיעורי התאטרון הפיזי הוא על השילוב בין גוף – תנועה – חלל – טקסט, כאשר השחקן הוא שותף מלא ליצירה הבימתית.

כיתות ו'-ט'
לימודי התאטרון כמגמה ראשית מיועדים לתלמידים אשר בחרו בה כמגמה ראשית והם בעלי כישורים התואמים את אופי הפעילות.
תכנית הלימודים במגמה משלבת בין היבטים מושגיים-עיוניים להיבטים ביצועיים-מעשיים תוך עידוד התלמידים לחקור את ההקשרים הקונטקסטואליים של הטקסטים, בהסתכלות תרבותית-היסטורית. דרכי ההוראה משלבים בין התנסות מעשית, חקר וצפייה.
בארבע שנות המגמה התלמידים מקבלים ארבעה שיעורי ליבה: משחק, תנועה, פיתוח קול והגייה ותרבות הדיבור.
הנושא השנתי בכיתות ו' הוא הדיאלוג המילולי והלא מילולי וכן ייחודו של המדיום התאטרוני המושתת על דרמה (במובן המקורי "פעולה) ולא על סיפור (אפיקה). השיעור הייחודי שמקבלים תלמידי ו' הוא "תאטרון-סיפור", ז'אנר המשלב בין הסיפורי והדרמטי ונע על צירי היגוד והראייה.
כיתה ז' מתמקדת בעבודת השחקן על עצמו. זוהי השנה בה מתוודעים התלמידים אל החומרים האנושיים האישיים והאוניברסליים. בשנה זו מתמקדים התלמידים בז'אנר הריאליסטי ובגישות המשחק של תיאורטיקנים כסטניסלבסקי ואוטה האגן. שיעורים נוספים בשנה זו הם ליצנות ומיומנות קרקס וכן שיעור עיוני של ניתוח מחזות.
כיתה ח' היא השנה של התאטרון המסוגנן. בשיעורי המשחק מתוודעים התלמידים לסוגות וסגנונות שונים. התלמידים מקבלים גם שיעורי מסכות (מסכות ניטרליות, אופי וקומדיה דה ל'ארטה), ובוחרים אחת משלוש הסדנאות הרב גילאיות: אלתור, מחזמר ובימוי.
כיתה ט' היא שנת הסיכום והיישום של שנות לימודי התאטרון במגמה. בחלקה הראשון של השנה מתמודדים התלמידים עם מונולוג אישי הלקוח מתוך המחזאות הישראלית והעולמית. בחלקה השני של השנה מעלים התלמידים הפקה מקצועית. עוד מקבלים התלמידים שיעור עיוני תולדות התאטרון.

כמו כן, מתנסים התלמידים בפרויקטים כיתתיים ובעבודות אישיות בהם מקבלים התלמידים במה לביטוי אישי, בנושאים המסקרנים אותם מתחום האקטואליה, חייהם בבית הספר, יחסים בין אישיים והעיסוק באמנות בכלל ובתאטרון בפרט. מעת לעת צופים התלמידים בהצגות ממיטב התאטרון הרפרטוארי בהתאם לגילם ולנושאי הלימוד במגמה.
התלמידים מציגים את הישגיהם במפגשי מגמה, בערבי סצנות ומונולוגים, בטקסים, באירועים כלליים של בית הספר וכמובן בהפקת מחזות מהמחזאות הישראלית והעולמית.